דשא סינטטי בכדורגל

מי שניסה פעם לשחק כדורגל או משחק ספורט אחר על דשא סינטטי בוודאי מבין כמה זה שונה ומיוחד לעומת משחק על דשא רגיל. האיכות של הדשא תמיד נשמרת וכך גם הרבה יותר מהנה לרוץ עליו. לא נוצרות גומות מסוימות וגם לא נוצרים חלקי אדמה וחול שמשבשים את המשחק. היתרונות של הדשא הסינטטי די ברורים וכוללים עלות אחזקה נמוכה שכוללת חיסכון גדול בהשקיה, טיפוח, דישון ושימוש בכח אדם לצורך תחזוק. הבטיחות של השחקנים גם כן גוברת, כאשר אין מהמורות שונות על דשא סינטטי בשונה מאלה שנוצרות בעקבות תנאי מזג אויר על הדשא הרגיל. בנוסף שימוש במגרש המכיל דשא סינטטי מתאים לחובבי הקט-רגל ומאפשר משחק על משטח נוח במשחק של חמש נגד חמש. כול זאת ללא שימוש במגרשי האספלט המסוכנים שמביאים לפציעות רבות, שפשופים ונזקים לגוף.
 אחד המגרשים הבינלאומיים הראשונים שלקחו את השיטה צעד אחד קדימה הוא האצטדיון הלאומי במוסקבה שברוסיה שנקרא "אצטדיון לוז'ניקי". ברוסיה הבינו שתנאי מזג האוויר הקשים המתבטאים בקור עז, פוגעים במשטחי הדשא הרגילים ולא מאפשרים הנאה ממשחק כדורגל. הבוץ הרב שהשלג יצר במגע עם הדשא הביא להחלקות רבות ולקשיים בניהול משחק תקין ואיכותי מצד השחקנים. לכן אצטדיון זה שמונה כ- 85,000 מושבים יצר תקדים בספורט כשהביא איתו את הדשא הסינטטי לליגה המקצוענית ברוסיה.
הקבוצות שמשחקות לרוב באצטדיון זה הן: טורפדו מוסקבה, ספרטק מוסקבה ולוקומטיב מוסקבה. בנוסף לכך גם הנבחרת הלאומית של רוסיה משתמשת באצטדיון זה כאצטדיון בית. קבוצות רבות מהעולם מגיעות לשחק באצטדיון לוז'ניקי בעקבות טורנירים בין לאומיים שהקבוצות הרוסיות חברות בהם: מוקדמות אליפות אירופה לנבחרות, מוקדמות אליפות העולם וכן שלבים בטורניר ליגת האלופות של אירופה, יצרו מודעות רבה לאצטדיון וכמובן לבידול העיקרי שלו משאר המגרשים בעולם שהוא כמובן השימוש בדשא הסינטטי.
שיטת המשחק מעט משתנה על מגרש זה מכיוון שהתנאים יוצאי דופן ועדיין לא מספיק מוכרים למאמנים ולשחקנים. ברוב המקרים מועדוני הכדורגל השונים מציידים את השחקנים בנעליים מיוחדות שמתאימות יותר לסוג דשא סינטטי וכן שחקנים גדולים כבר הביעו את דעתם החיובית אודות האצטדיון המרשים הזה שהפך את משחקי החוץ של הקבוצות היריבות להרבה יותר פשוטים למרות הקור העז שקיים ברוסיה.
ב-2 לדצמבר 2010 נבחרה רוסיה לארח את מונדיאל 2018. היא גברה על יריבות כמו: ספרד, פורטוגל, אנגליה והולנד ויצרה עוד תקדים כאשר הגמר ככול הנראה יתקיים באצטדיון לוז'ניקי ובפעם הראשונה בהיסטוריה יתקיים גמר המונדיאל על דשא סינטטי. יכול להיות שפיסת ההיסטוריה הזו תגביר את הפופולאריות של הדשא הסינטטי ותמשוך מדינות קרות אחרות להשקיע השקעה ראשונית אחת שתיתן להם המון ערך ספורטיבי לעתיד. בכול מקרה לא משנה מה, גמר המונדיאל הוא אחד האירועים המעניינים שקיימים בעולם, אשר מושך מיליונים למסך הטלוויזיה ויהיה מעניין לראות איך הגמר בלוז'ניקי יתפתח עם הדשא המיוחד שלו. 

לכתבה המלאה »

מניעת פציעות בכדורסל

מניעת פציעות בכדורסל
מניעת פציעות בכדורסל
מי פה שמע על אדם שנפצע במשחק כדורסל? כמה מכם זכו לחוויה המפוקפקת של להיפצע במשחק כדורסל? מי יודע לציין שם של שחקן כדורסל שסיים את הקריירה בגלל פציעה? תרשו לנחש שאין יותר -5% מהאוכלוסיה שלא יכולים לענות בחיוב על השאלות הללו. האם פציעות בכדורסל נפוצות? מאוד. היו מניעת פציעות בכדורסל היא דבר חשוב? מאוד. בואו נתחיל
מניעת פציעות בכדורסל, כמו שאתם בטח מבינים, זה משהו שחשוב לכולנו, בין אם אתם שחקנים מקצועיים, חצי מקצועיים או סתם חובבים, שנפגשים כל יום שישי במגרש השכונתי כדי לשחק עם החבר'ה.
מניעת פציעות בכדורסל, הכיצד? לפני שעונים על זה, צריך לקבל קצת רקע: ישנן שלוש רמות של תנועה, המושתתות זו על זו ומשפיעות זו על זו. רמת הבסיס, והיא החשובה ביותר, הן תנועות הבסיס, Fundamental movements. בתוך אלה תמצאו כריעה, זחילה, הליכת שש, משיכה ודחיפה ואחרות. מיומנות ברמת הבסיס תשפיע לטובה על הרמות הבאות. הרמה השנייה היא התנועות הפונקציונליות, או התנועות שאנחנו צריכים לבצע כדי לקיים את היום-יום שלנו. הרמה השלישית היא התנועות הספציפיות המאפיינות ביצוע ספציפי- במקרה שלנו- כדורסל. כאמור, תנועות הבסיס הן המפתח לכל שאר התנועות.
תנועות הבסיס כוללות פחות או יותר את כל סוגי התנועות שאנחנו מבצעים כתינוקות וכפעוטות הלומדים לזוז וללכת: גלגולים, סיבובים, פיתולי גוף, כריעה ותנועות התקדמות למיניהן- זחילה, הליכת ארבע וכדומה. ברגע שאיכות תנועות הבסיס שלנו טובה, הסיכוי
שלנו להיפצע פוחת, משום שאנחנו מדויקים יותר וחשים את גופנו בצורה טובה יותר.
מתחיל להיות ברור מה קורה בתהליך מניעת פציעות בכדורסל? אנחנו מחפשים לשפר את איכות התנועה של הכדורסלן בכל התחומים, לא רק בתנועות הספציפיות, מתוך הבנה שאדם שנע נכון בכל התחומים, ינוע נכון גם במשחק כדורסל.
אחת הבעיות המרכזיות בנושא הזה הוא שברגע שאנשים מתבגרים, הם מפסיקים לבצע את תנועות הבסיס וזה הרגע שבו אנחנו מתחילים להיפצע. אנחנו מחפשים מניעת פציעות בכדורסל, ולכן על הכדורסלן לחזור לתנועות הבסיס, על מנת להיות מסוגל לבצע בצורה טובה ובטוחה את התנועות הספציפיות לכדורסל- ריצה, קפיצה, שינויי כיוון פתאומיים ועוד.
מניעת פציעות בכדורסל זה בהחלט דבר אפשרי, פציעות בספורט הן לא גזירה משמיים. זה לא רק שזה אפשרי, זה גם יכול להיות כיף אם יודעים לעשות את זה נכון. רק צריך לדעת לאן לפנות, זה הכל.

לכתבה המלאה »

על כעס ועל אגרסיביות בספורט

הסיטואציה הזו מוכרת למאמנים ולשחקנים, חוזרת על עצמה שוב ושוב ובמילים פשוטות "מטריפה" את השחקן ואת המאמן כאחד: שחקן ששיחק מצוין מגיע לרגע קריטי במשחק, נכנס למצב של שיתוק ומחמיץ ליי אפ פשוט, אחד על אפס, שיכול היה לסגור את המשחק או את הרבע. כשהמאמן שואל את השחקן מה הפריע לו בסיומת בד"כ הוא יאמר: "לא יודע, הרגשתי משותק, קפוא, לא יודע להסביר מה קרה לי". עמימות זו בהסבר מובנת ומתקבלת משום שרוב בני האדם משתמשים במושג לחץ לתיאור הסיבה והתוצאה בו זמנית. המונח דחק (לחץ) כולל בחובו טווח גדול של רגשות; מערנות קלה ועד תחושת הצפה. כאשר הדחק חריף במיוחד הוא גורם לאתגרים פשוטים וטריוואלים להפוך לקשיים שלא ניתן להתגבר עליהם, ולשחקן להחמיץ ליי אפ פשוט. בפשטות דחק חריף מוציא אותנו משווי משקל, גורם לנו לאבד אוריינטציה ופוגע ברמה הביצועית שלנו עד כדי כך שלעיתים נראה מגוחכים בעיני עצמנו.
לפני שאסביר על ההתמודדות עם מצב דחק, חשוב לדעת כי דחק (לפי ד"ר ג'ון' רייטי*), זהו אתגר שצריך להגיב לו - קריאה להסתגלות. על פי ד"ר ג'ון רייטי, כל דבר הגורם לפעילות של תאים במוח הוא דחק בצורה כלשהי. לדבריו, הרגשת הדחק היא למעשה תגובה רגשית של הלחץ הבסיסי על תאי המוח. הדרך שבה אנו מגיבים לדחק תלויה ברקע הגנטי שלנו ובחוויה האישית שלנו (ניסיון שצברנו). מה שמרתק במצב זה הוא שדחק גם מצית את צמיחת המוח. כאשר הדחק אינו רב מידי ותאי העצב מתגברים עליו, הקשרים במוח שלנו מתחזקים וכך גם המנגנון הנפשי שלנו לומד לפעול טוב יותר. דחק אינו מצב של טוב ורע- הוא צורך. כעת, על רקע תובנה מחקרית זו, אפשר להבין את טוב יותר את המשפט של קובי ברייאנט: .“Everything negative - pressure, challenges - are all an opportunity for me to rise” לא פלא שתחושת הקיפאון כתוצאה מדחק מאפיינת יותר, שחקנים מצוינים שנמצאים בשלבים ראשונים של ההתפתחות שלהם. במצבים אלו לניסיון יש משקל כבד בדרך בה השחקן יתמודד עם הלחץ.
כיצד מתמודדים עם דחק?
א. אנשי מקצוע נוהגים לומר:"כמו שאתה מתאמן ככה אתה משחק". כלומר החוויה הגופנית באימון, מידת האינטנסיביות והריגוש של האימון - ככל שאלו יהיו דומים יותר למצב משחק, כך השחקן יתפקד טוב יותר בזמן אמת. לכן בשלב הראשון צריך לצמצם את הפערים, במידה וקיימים, בין אימון למשחק, עד כמה שניתן. כמו שהמוח מסוגל להשפיע על הגוף, כך הגוף מסוגל להשפיע על המוח. לכן יצירת תואם בין המרכיבים הגופניים והמנטאלים באימון למרכיבים אלו במשחק, עוזרת למוח לפתח חסינות מסוימת למצבי דחק. המוח והגוף יתמודדו טוב יותר עם מצבים שכבר חוו.
ב. פיתוח מודעות עצמית של השחקן לתגובות הגופניות של מצב דחק. לפחות 4 מרכיבים בתגובה הגופנית ניתנים לזיהוי פשוט:
1. הרוק מפסיק לזרום וחשים יובש בפה ובשפתיים.
2. שרירים מכווצים.
3. קצב פעימות הלב עולה.
4. חשים זיעה קרה בקצות האצבעות. מודעות אישית של השחקן, במידה וקיימת, לאחד המרכיבים האלו-תהפוך תחושה עמומה לתופעה מוגדרת שאפשר להתמודד עימה.מאמן בעל עין ותחושה טובה לשחקנים שלו, יוכל להפנות את תשומת לב השחקן למצבו ובכך לחסוך מעצמו את השאלה:" הכל בסדר?" ובעיקר את התשובה האוטומאטית של השחקן:"כן כן" דווקא ברגע ששום דבר לא בסדר.
ג. מה לעשות?
תגובות מודעות להתמודדות עם דחק:
1. המוח אינו מבדיל בין אמת לשקר לכן הרטבתמכוונת של השפתיים במצב לחץ, תעביר מסר למוח (שהסכנה אינה כה מאיימת) והמוח ימתן את מנגנון הלחץ בשלב מוקדם יותר. לעיתים בשיא הלחץ קשה לייצר רוק במהירות ולא תמיד זה עוזר, לכן אני ממליץ לייצר רוק בכוונה לאורך כל המשחק; בדרך לקו העונשין, בפסקי זמן ובכל עצירה של המשחק.
2. כדי להשתחרר מהתכווצות השרירים האופיינית למצב דחק, ניתן להשתמש בטכניקה להרפיית שרירים הדרגתית, אשר לומדים ומתאמנים בה מחוץ למשחק, ורק אז, כשלשחקן יש מיומנות טובה בטכניקה זו הוא יוכל להשתמש בה בפסקי זמן או בזמן ישיבה על הספסל. טכניקה זו שומרת את השחקן אקטיבי ובשליטה על גופו ומוחו, מסיטה אותו ממחשבות שליליות והלקאה עצמית שבד"כ קורים במצבים כאלו.
3. כדי להוריד את קצב פעימות הלב השחקן יכול להשתמש בטכניקות נשימות מגוונות. אופן נשימה שמצאתי כיעיל במיוחד במצבים כאלו זה נשימות בטן בקצב 3- 6 נשימות המבוצעות כדלקמן: א. השחקן יושב כשגופו רפוי ומשוחרר ופולט אוויר מפיו. ב. הוא שואף אויר בעזרת אפו (הבטן מתמלאת ומתנפחת מעט) ותוך כדי השאיפה השחקן סופר בליבו עד 3. הוא מחזיק את הנשימה עוד שניה - ורק אז פולט את האוויר מפיו באיטיות (הבטן מתרוקנת ונכנסת פנימה - תוך כדי ספירה עד 6). הוא חוזר על הפעולה שוב במשך דקה וחצי. בדרך זו השחקן מרגיע את תגובת הדחק וגם שומר, בעזרת הספירה, על מיקוד פנימי המונע ממנו הסחות חיצוניות ומחשבות שליליות שבד"כ עולות במצבים כאלו. זכרו כאשר הדחק אינו רב מידי ותאי העצב מתגברים עליו, הקשרים במוח שלנו מתחזקים וכך גם המנגנון הנפשי שלנו לומד לפעול טוב יותר. דחק אינו מצב של טוב ורע- הוא צורך.
*ד"ר ג'ון רייטי:נוירו-פסיכאטר מאוניברסיטת הרווארד.

לכתבה המלאה »

איך יוצרים חזון ? סדנת חזון לגברים שרוצים לחיות מתוך תשוקה ושליחות - היום הראשון .

יום חמישי 15/1/2015 2015 התכנסנו 66 גברים בבית אורן לסופשבוע של חברות ואחווה גברית .השאלה המרכזית שריחפה ועניינה כל גבר שהיגיע לסופשבוע :"איזה גבר אני רוצה להיות  ?מה היעוד שלי ? מה החלום שלי ? מה החזון שלי ? איך לחיות כל יום מתוך תשוקה ולקום כל בוקר להסתכל על עצמי מול המראה ולהגיד לעצמי :"אני אוהב את עצמי ,אני אוהב את הגוף שלי אני עירני ומלא אנרגייה לעשייה ויצירה חדשה שאני הולך לכבוש ולתת את המתנה שלי בלב פתוח ונתינה רחבה .איך להיות גבר שיגרום לאישה שלי לעוף על עצמה להרפות מן השליטה ולבכות מרוב אושר כאשר אני עושה איתה אהבה ? איך להיות גבר שגם עושה מה שהוא אוהב מגשים את החזון האישי שלו וגם מוביל את מערכת היחסים שלי עם האישה שלי נמצא איתה באינטימיות והופך להיות אבא והאישה שלי מגשימה גם היא את היעוד שלה והופכת להיות אמא.
 בטקס הפתיחה של אתגר שיווה 20 –סדנת עומק לגברים הקריא תומר קורון משפט מתוך הספר "דרך גבר" שכתב דיויד דיידה . משפט שליווה אותי לכל אורך הסופשבוע :"רוב הגברים טועים לחשוב שיום אחד זה יגמר "אם אעבוד מספיק קשה –יום אחד אוכל לנוח " הם חושבים לעצמם או :"מתישהו האישה שלי תבין ,ואז היא תפסיק להתלונן " או "אני עושה את זה עכשיו רק כדי שבעתיד אוכל לעשות מה שאני באמת רוצה עם החיים שלי ". הטעות הזכרית היא לחשוב שום אחד הדברים ישתנו באופן מהותי .הם אינם עומדים להשתנות .זה אף פעם לא נגמר .כל עוד החיים נמשכים ,האתגר היצירתי הוא להיאבק ,לשחק ,ולעשות אהבה  עם רגע ההווה ,בעת שאתה נותן ומעניק את מתנתך הייחודית "
מה החזון שלי ? מה המתנה שלי ? מהו אושר בשבילי ? מה יגרום לי לקום כל בוקר עם יעוד ומטרה ולחיות את החיים מתוך תשוקה עזה שהאישה שלי תבחין בה בזמן שאנחנו עושים אהבה ? מהם היעדים שאני רוצה להגשים בשנת 2015 ? ואלה כלים ותכונות אני זקוק כדי להגשים אותם ? שאלות אלה היו הדברים המרכזיים שעליהם עניתי בסופשבוע הגשמה של אתגר שיווה .

איך זה התחיל ?
זה התחיל בשאלה פשוטה שרמי גזולי  שאל אותי ואת שאר 33 חברי לקבוצה : מה הפוקוס שלך מה התכונות שאתה צריך כדי להגשים את החזון שלך בשנת 2015 ? ואני ישר רשמתי במחברת את המילים הבאות : אחריות , חופש,אומץ ,יצירתיות ,תשוקה . שהמילה המרכזית שתגרום לי להשיג את היעדים היא : מיקוד במטרה . דבר נוסף שיעזור לי להיות ממוקד במטרה הוא להיעזר ולהתייעץ באנשי מקצוע וחברים שיתנו לי מידע חדש ויפקסו וימקדו אותי על המטרה שלי . אני יודע שאני לא לבד יש לי אנשים שאיכפת להם ממני ותומכים בי .
השאלה השנייה שרמי העלה לאויר הייתה : איזה שינוי אתה רוצה שיקרה לך  בשנת 2015 ? ואני התחלתי לכתוב כמו מכונת ירייה כי זה משהו שבער לי ונמצא בבטן כבר הרבה זמן מחכה לצאת החוצה ולשים אותו על השולחן גלוי להציג ולפרסם אותו בפני כולם :אני רוצה לעשות ילד , אני רוצה להיות אבא ,אני רוצה לחיות עם בת הזוג שלי בבית אחד ,לעשות איתה אהבה בתשוקה להיות לה חבר טוב ,מאהב ,בן זוג ,שותף לדרך .אני רוצה להיות מאמן כושר הוליסטי שהופך את אימון הכושר גופני למתאמנים שלי לחווייה אינטימית מרגשת נשימה ומהנה .אני מאפשר למתאמנים שלי במהלך האימון : חופש ליצור את האימון שהם אוהבים ,חופש להביע במהלך האימון מה הם מרגישים ,אחריות על גופם . אני החבר הטוב שלהם שמתמסר ונותן מכל הלב שמקשיב ונמצא איתם רואה אותם ומפרגן להם יוצר יחד איתם סדר יום ואורח חיים שיהפוך את היממה שלהם לחווייה מיוחדת במינה מלאה אנרגיה לעשיה ויצירה ותשוקה חזקה לחיים שיהיה להם בשביל מה לקום בבוקר עם חיוך ולאהוב את הגוף שלהם ואת עצמם .

השאלה הבאה של רמי הייתה : מה הדאגות והפחדים שלכם ? וגם פה התחלתי לרשום בקצב של מכונת ירייה זה היה כל כך שם שלא היה אפילו צריך לחשוב רק לרשום ולהוציא את זה החוצה לראות את זה : אני דואג איך להביא מתאמנים חדשים ?אני דואג איך להציג במדוייק את העסק שלי ?אני דואג שלא יגיעו מתאמנים חדשים ,אני דואג האם אני אצליח להתפרנס רק מאימון כושר הוליסטי ?אני מפחד שאנשים לא יאהבו את מה שאני עושה ומביא להם ,אני מפחד מהביקורת של האנשים ,אני מפחד שאני לא אעמוד בציפיות של  המתאמנים .אני מפחד להשתעבד לעסק ושלא ישאר לי זמן למשפחה לאישה ולעצמי . אני מפחד לעשות טעויות בפרסום העסק ,אני מפחד מתביעות של לקוחות כנגדי .

השאלה הרביעית שרמי שאל היא : מי האנשים שמשיחים את דעתך ומורידים לך את הבטחון לגבי הגשמת החזון שלך ? ועל זה אני עונה : אבא שלי שמביא לי את הספק לגבי השינוי להיות עצמאי והפחד מחוסר בטחון במשכורת ? מראה לי את הקול של הפחד האם אני יודע לשווק ולהשתלב בעולם הפראי של העסקים ?בת הזוג שלי שאומרת לי שהיא רוצה יציבות , רוצה ילדים וכל הזמן מביאה ואומרת לי שהיא רוצה להיות אמא ושואלת : האם אני אוכל לפרנס את הילד שניצור ביחד ?

בסוף היום הראשון רמי שואל שאלה אחרונה : מה זה בשבילי אנשים מצליחים ? ואנ כותב שאנשים מצליחים הם מאושרים מחייכים יצירתיים חיים את החיים הולכים עד הסוף ,עושים מה שהם רוצים ,חופשיים ,מגשימים את החלומות שלהם ,פופולאריים ,אחראים על מה שקורה להם בחיים נוכחים בחיים שלהם .

בלילה בלילה  קצת לפני שהלכנו לישון רמי שאל את השאלה האחרונה ליום הראשון :מה אני חושב על עצמי כאיש עסקים וכבעל עסק : ואני ממשיך לכתוב וזה יוצא אל הכתב יותר קל ומהר ממה שאני חשבתי כאילו שהתשובה כבר הרבה זמן נמצאת שם ורק חיכתה לשאלה של רמי : אני אחראי ויודע מה קורה בעסק שלי ,,אני מנהל את העסק שלי על פי תקציב שנתי,אני יוצר תקציב שנבנה על  פי המטרות שאני רוצה להשיג ,אני כל יום יוצר משהו חדש ,אני מנהל מערכת יחסים עם הלקוחות שלי בצורה אמיתית ושקופה ללא הסתרות מידע ,אני משתף את לקוחותיי במה אני מרגיש . .

בלילה ששכבתי  בחדר המחומם בבית אורן עם שאר חברי חשבתי על השאלות שרמי שאל הרבה פחד הרבה התרגשות לפעמים היסוס  מחכה לראות מה יהיה ביום הבא

לכתבה המלאה »

לחיצת חזה, לא מפסיקים ללחוץ!

 יש בלבול וחוסר וודאות רבה סביב הדברים שיעזרו לנו לחיות חיים ארוכים וטובים יותר. האם הסוד הוא לרוץ ריצת מרתון או להתמיד ביוגה? האם דיאטה מסוימת היא הפתרון או אולי הימנעות ממוצרי חלב ובשר? אולי לאכול אוכל אורגני או טבעוני? לקחת תוספים או הורמונים מסוימים? האם חשובה תחושת הייעוד בחיים או הרוחניות והם אלו שמשפיעים על תוחלת החיים שלנו?
מחקר התאומים הדני (דן בוטנר ועמיתיו, 2011) מראה שרק 10% מתוחלת החיים הממוצעת לאדם מוכתבים מהגנים שלנו וממגבלות ביולוגיות ו-90% הנוספים מוכתבים מסגנון החיים שלנו.
דן בוטנר ועמיתיו, בשיתוף עם נשיונל ג'אוגרפיק והמרכז הלאומי להזדקנות, ניסו לבדוק את הנוסחה לאריכות ימים. הם עשו זאת על ידי איתור ארבעת האזורים שהוכחו באופן דמוגרפי כאזורים שבהם אורך החיים גבוה באופן משמעותי מהממוצע בשאר האוכלוסייה ובדקו מה האנשים שם עושים שונה מהרגיל.
איך מתנהלים "האנשים הנכונים"?
1. התנהלות פיזית שוטפת כחלק משגרת היום
הם מסדרים את חייהם כך שבאופן סדיר הם נדרשים לבצע פעילות גופנית - החל מעלייה וירידה במדרגות, קימה מישיבה לעמידה מספר פעמים רב במהלך היום, התניידות ממקום למקום באמצעות הליכות ועד ניקוי, בישול, אפייה ועשייה מגוונת. מגוון הפעילויות הפיזיות הללו שורפות קלוריות. כאשר הם מחליטים לבצע פעילות גופנית מכוונת, הם בוחרים באימונים שגורמים להם הנאה ומסבים להם אושר - כמו למשל הליכה בחוץ, רכיבה על אופניים וכדומה.
2. הפסקות מרגיעות שמונעות לחץ
הם מקפידים למצוא זמן במהלך היום להירגע, לשלב פעילות שתאפשר להם לצאת מהשגרה הלחוצה של היום. כאשר אנחנו מתנהלים במהירות ובלחץ, מתקבלת תגובה דלקתית שקשורה למחלות כמו אלצהיימר, למחלות כלי דם ולב. כשאנחנו מאטים את הקצב ומשלבים הפסקות יזומות של לפחות 15 דקות ביום, אנחנו מצליחים להפוך את המצב הדלקתי למצב אנטי דלקתי.
3. ייעוד ומשמעות לחיים
כאשר הם פורשים ויוצאים לפנסיה, הם דואגים לכך שיהיה משהו שיחזיק אותם, ייתן להם סיבה להתעורר בבוקר, הם מוצאים את הייעוד והמשמעות שלהם לחיים. למשל כל יום לקום ולעשות כושר, לעבוד בגינה, להתנדב לארגונים או עמותות שונות, רכיבה על אופניים, טיולים בטבע ועוד. הטיפ הזה שווה כ-7 שנים נוספות של אריכות ימים. 
4. הם לא עושים דיאטות
הם נמנעים מדיאטות מיותרות שלא עובדות. הם דואגים לשמור על אורח חיים בריא הכולל בתוכו הרבה ירקות, מעט בשר, קטניות ואגוזים.
כמו כן, הם מפתחים אסטרטגיות שעוזרות להם לא לאכול יותר מידי כמו:
* אכילה מצלחות קטנות ועל ידי כך הקטנה של כמות הקלוריות בארוחה.
* במקום להגיש את כל האוכל על השולחן (כדי למנוע נשנוש ואכילה מיותרת גם לאחר שאנחנו כבר שבעים), הם שמים את האוכל על הדלפק וכל אחד שרוצה להוסיף אוכל לצלחת צריך לקום ולקחת לעצמו.
* הם מפסיקים לאכול כשהם 80% מלאים. הסיבה היא שלוקחת חצי שעה עד שתחושת השובע מגיעה מהבטן למוח ושיטת ה-80% מסייעת להם בכך. 
5. משפחה לפני הכל
הבסיס לכל הגישה שלהם היא תקשורת. הם מקפידים לשים את המשפחה לפני הכל, דואגים לילדיהם ולהוריהם המזדקנים.
מעבר לכך, הם מקיפים את עצמם באנשים הנכונים. אצל אדם שיסתובב עם חברים שסובלים מהשמנת יתר, קיים סיכוי של 50% שגם הוא יסבול מהשמנה ובכלל, אדם שיסתובב עם אנשים לא בריאים, חייו בהכרח יושפעו מכך. אדם שיקיף עצמו בחברה שעוסקת בפעילות גופנית, שמירה על תזונה נכונה וכדומה, יצליח לספוג השפעה חיובית לאורך זמן.

קראו שוב את מסקנות המחקר - הן כל כך פשוטות ליישום עד שנדמה שהכרחי לנו לאמץ אותן.
בואו נעשה זאת ובטוח נתראה כולנו בגיל 120 :)

לכתבה המלאה »

מה החשיבות של ויטמין C לגוף


חוגי ספורט למיניהם נפוצים בעיקר לגילאי הגן, למה? הסיבה היא פשוטה, בגילאים המבוגרים יותר לקראת אמצע היסודי רוב הילדים מתמקדים בספורט מסוים, למשל, כדורסל, כדורגל, ריקוד, אמנויות לחימה או התעמלות קרקע /מכשירים. ילדי גן לא צריכים להתחיל ללמוד ספורט תחרותי לדעתי, זה הזמן שלהם לשפר מיומנויות ספורט יסודיות שיעזרו להם לאחר מכן להיות טובים לכל ספורט שיבחרו.
השם ספורט אתגרי הוא פשוט שם יפה לחוג ספורט/חינוך גופני/תנועה לילדי הגן, כשאני חושב על ספורט אתגרי אני חושב על מורה שמאתגר את הילדים עם משימות של קפיצות, זחילה, ריצה, עמידת ידיים, טיפוס על סולם ועוד ועוד.
מטרת החוג היא לשפר מיומנויות יסוד מוטוריות כמו למשל, ויסות כוח, תאום עין יד/רגל, תכנון תנועה, מוטוריקה גסה ועדינה, התמצאות במרחב לצד מיומנויות קוגניטיביות וחברתיות כגון, לימוד חוקים של משחק והישמעות לחוקים כתנאי להשתתפות במשחק, שיתוף פעולה בקבוצה או בזוגות, קבלת האחר, הבנת משימות מורכבות (משימות מורכבות יכולות להיות מורכבות מבחינה מתמטית כמו למנות, לחבר או לחסר, או מורכבים ברמת היצירתיות הנדרשת למשל)
בחוגי ספורט יש דגש חשוב מאוד על הפן הרגשי, הילד מתמודד עם קשיים, אתגרים שלא פשוטים לו, משימות שפוגשות אותו במקום של תסכול, פה בא מקום המורה להיות מעצים ולהכניס את הילד למעגל ההצלחה וכך להעלות את הביטחון העצמי שלו, את תחושת המסוגלות שלו ולהכניס אותו לכיוון הנכון של הסתכלות על קשיים בחיים כעל אתגרים שהוא יכול להתמודד איתם (לא רק אתגרים בספורט, גם לימודיים, חברתיים ועוד) החוגים יכולים גם להעצים ילדים עם חרדות, ילד עם פחד מגבהים ייחשף בהדרגה לגבהים, ילד עם פחד מהתגלגלות ילמד להתגלגל וכו' עבודה עם פחדים חייבת להיות הדרגתית ומתמשכת תוך מתן משובים חיוביים לילד על כל התקדמות.
למי מתאים ללכת לחוגי ספורט אתגרי? 
לכל הילדים!! בעיקר לילדים שלא ממש מצטיינים בתחום המוטורי או הרגשי, ילדים שלא ממש ששים לטפס על סולם בגן השעשועים, להתגלש מהמגלשה הגבוהה, לקפוץ על טרמפולינה ולבצע משימות שרוב הילדים עושים בשמחה ובהתלהבות.
בדוק את המורה של הילד, חשוב לבדוק האם עבר הכשרה מתאימה, סוג עבודה זה הוא ממש טיפולי מבחינת הגישה לילדים, הדגש הוא לא הישגי ואפילו לא ספורטיבי, אלא רגשי. אני ממליץ להישאר לפחות בשיעורים הראשונים לצפות בהתנהלות המורה, האם הוא מעצים את הילדים או רק דוחף לתחרות? האם הוא מכיל את הקשיים או מתעלם? האם הוא נותן משובים חיוביים? האם הילד שלך חווה חוויות הצלחה בחוג?
אם גילית שהמורה לא עונה על הקריטריונים האלו אתה רשאי לבדוק את ההתנהלות בחוגים אחרים, למשל בפרדס חנה כרכור ישנם 3 מרכזים לספורט אתגרי

לכתבה המלאה »

איך מתחיל חלום ? הסיפור האמיתי של שי איל .

ויטמין הוא רכיב חיוני לגוף האדם. ויטמינים יש במזון וללא ויטמינים לא יתקיימו חיים. גוף האדם ישרוד גם בכמויות קטנות אבל האדם לא יכול לשרוד בלי ויטמינים. ויטמין מסייע לבעיות עיניים, בעיות עור הוא מייצר אנרגיה לגוף ועוזר לו לתפקד בצורה תקינה בעיקר למערכת העצבים. חוסר ויטמין יכול לגרום לרפיון העצמות והשרירים. לוויטמין יש תפקיד נוסף והוא מניעת הזדקנות של הרקמות. תינוקות מקבלים ויטמינים שהם זקוקים להם דרך חלב האם. הנקה בריאה יותר מתחליפי המזון שמאכילים אתם את התינוקות. סוגי ויטמינים ויטמין אי. חשוב לגוף האדם והוא חיוני לתפקוד תקין של הגוף. הוא משפיע על ראיית הלילה ועל כל מערכת הראייה היא משפיעה על תפקוד העור והרקמות ואת מערכת העיכול. ויטמין די. מופק מאור השמש. על אף שבישראל השמש זורחת כמעט כל השנה רוב הישראלים נעזרים בטיפות ויטמין די. את ויטמין סי אנחנו רוכשים מפירות הדר, מירקות מסוימים והוא ויטמין חשוב למערכת החיסון ולבריאות הגוף. חוסר של וויטמין די. מקצר חיים. החוסר יכול להביא לרככת בעצמות והוא נובע בעיקר מאי חשיפה לקרני השמש. מצד אחד ממליצים רופאי העור להימנע מחשיפה לשמש כדי להימנע מסרטן העור ומצד שני אנו זקוקים לקרני השמש כדי ליצור את וויטמין ה-די. בתקופת ההיריון תקינות וויטמין די. חשובה ביותר. רמה נמוכה של וויטמין זה עלולה לפגוע בבריאות האם ובבריאות העובר. מה עושים כדי לקבל ויטמינים? כדי לקבל ויטמין סי, למשל, צריך לאכול הרבה ירקות, פירות ובמיוחד פירות הדר. הם חשובים כדי לרענן את הגוף, חשובים כדי להסדיר את הסוכר וכדי לספק פעילות מוחית טובה. הגוף שלנו אינו יכול לייצר ויטמינים, להוציא את ויטמין די. אותו אנו מקבלים מהשמש, ולכן את הוויטמינים אנו מקבלים ממזונות ומכאן החשיבות הגדולה לאיכות המזונות אותם אנו צורכים. קיימת רשימה של ויטמינים ומהם סוגי המאכלים מהם אנו שואבים את אותו ויטמין. בעבר היו אחיות טיפת חלב מדריכות את האימהות לא להאכיל את התינוק בבננה ותפוז יחד משום שהוויטמין המופק מהם, ויטמין סי. מאבד מערכו. הדבר הוכח כלא נכון. אפשר לערבב את שני הפירות ועדיין לשמור על הוויטמין. המסקנות אליהן הגיעו חוקרי המזונות שחשוב לצרוך מזונות בצורתם הטבעית וזאת משום שירקות או פירות העומדים שעות מעבדים את הוויטמינים שלהם. מה עושים? השאלה שעולה מדי פעם היא האם צריך להוסיף וויטמינים לחיים שלנו ומתי. אנשים שעושים דיאטות דלקות קלוריות והגוף שלהם לא מקבל וויטמינים רבים. בגיל מבוגר מעל 65, אנשים חולים. בתקופת המחלה הגוף צורך את כל הויטמינים שנמצאים במאגר הגוף. נשים בהיריון צורכות תוספי ויטמינים כדי לחזק את העובר.

לכתבה המלאה »